"שיר מספר" נפתח עם המספר שעל ידו של שורד השואה מרדכי צ'כנובר, איתו נפגשו היוצרים במסגרת הפרויקט וחגגו איתו את יום הולדתו ה-100. סיפור ההישרדות שלו מלא בסיטואציות קשות, בכל אחת מהן הוא היה אמור למות, אבל בכל פעם, ברגע האחרון, החיים נתנו לו עוד הזדמנות.
"כל אחד מאיתנו זרק לאוויר את מה שהכי נחרט לו בראש מהסיפור" מספרים היוצרים על תהליך הכתיבה:
"אחד זכר את יד האלוהים המכוונת, שני זכר את פרטי הסיפורים ואת החיפוש אחרי אבא, שלישי זכר את המספר על היד, אבל הפרט המדהים עבורנו היה שבתוך כל הזוועות באושוויץ, הייתה גם מנדולינה. כלי נגינה שמזכיר את החיים לפני המלחמה, ומופיע שוב במרכז הסיפור במחנה ההשמדה. לכן, בסוף כל פרק בשיר, בחרנו לתת למנדולינה לנגן את המנגינה.
גם הלחן הוא במנגינה יהודית בניחוח אירופאי ישן, שיש בה הרבה עצב מהול באופטימיות חסרת תקנה- ממש כמו סיפורו של מרדכי צ'כנובר.
81434 זה אני, מחפש את אבא מי יפסיק ומי ימשיך לצעוד ילד לך, רק אל תעמוד
אני חי בין מטה ללמעלה לא עוצר, ממשיך ללכת הלאה עוד שורה של אנשים ברחוב הם הולכים ולא הלוך ושוב
בוחר חיים מתחנה לתחנה רעשים הופכים למנגינה אצבעות שבורות ואמונה מנגן על מנדולינה ישנה
מתקרב אל סוף כל כך ידוע לא מבין ולא שואל מדוע מתנדב מרים יד באוויר תשאיר אותי, אבא רק תשאיר
אני כאן, ברוך השם נשארתי הוא נתן, אני זה שלקחתי ובמקום לשכוח רק זוכר המספר איתי להישאר
בוחר חיים מתחנה לתחנה רעשים הופכים למנגינה אצבעות שבורות ואמונה מנגן על מנדולינה ישנה
קרדיטים
מילים ולחן: גיא מזיג, דורון מדלי, הראל סקעת, טל קסטיאל, יונתן רזאל עיבוד הפקה הקלטה ותזמור: גיא מזיג
We appreciate your interest in hosting a gathering. Please leave your details and we will notify you as soon as registration opens for Holocaust Remembrance Day 2025.