השתגעתי אני מודה 
לא ידעתי לאן אני נכנסת 
מאוחר אולי לברוח 
או לשחק עם זה תופסת

נוסעת זה הזמן שלי 
כבר לא מפחדת 
ארזתי את האומץ 
כשהיד שלי רועדת

כותבת לי עוד מכתב 
שעכשיו יהיה לזיכרון 
זה כואב וזה שורף 
והכל נכון

לריב איתך שעות
לקלל את הלילות
להתעורר עם הדמעות 
לסלוח אלף פעמים 
לצעוק על השתיקות 
לספור את המכות 
מסתירה את הפנים

צודקת או טועה 
לא יודעת לאן אני עוזבת 
מוקדם מידי לשכוח 
או להגיד אני שורדת

שומרת על הלב שלי 
כבר לא מוותרת 
נשבעתי גם באלוהים 
לשם אני לא חוזרת

אוספת את כל השברים החברים
ויוצאת לדרך 
שמתי כתר ושמלה 
אז מי עכשיו המלך

אייכה? אייכה?

הגעתי לארץ, נישקתי את האדמה
פחדתי שלא יאמינו
אז השארתי את פולין מאחור
את המכות
את הדמעות 
את הריבים עם אלוהים

הקמתי בית
אני חיה
עם ישראל חי