לכל אחד מאיתנו יש את מפת הכאב הפרטית שלו. 

מפה עמוסה בשבילים של רגשות, בנקודות ציון אישיות של הלב. שכבות טופוגרפיות של רגעים, אנשים ומקומות שמתאחדים למסמך אחד אנושי. המפה הזו, אם נסכים להביט בה, תוביל אותנו בין אושר ושמחה, עצב ובדידות, אנשים וזכרונות. תוביל אותנו אל עצמנו. ׳מפת הכאב׳ נולד בחלום. בתוך ימים גדושי יצירה ועשיה, בקצה לילה אחד, התעוררתי מתוך שיר. המילים החזקות שלו והמנגינה העירו אותי ורצתי אל הסטודיו לרגעים של כתיבה ושירה. זו גם השירה שמופיעה בשיר הסופי. במהלך העבודה עליו בחודשים האחרונים, יחד עם צוות מוכשר של אנשים, התפתח ממנו סיפור מדויק שמבטא בשלמות את מה שהרגשתי בלילה ההוא. לכל אחד מאיתנו יש את מפת הכאב הפרטית שלו. הנה שלי.

את העבודה על השיר סיימתי תוך כדי ההשתתפות שלי בפרוייקט זכרון בסלון , ככל שהעמקנו יותר בנושא הדהד לי השיר הזה חזק יותר. זיהיתי את השבילים של מפת הכאב הפרטית שלי, ואולי שלנו כעם בכל הסיפורים בהם נגענו.